כתבת טלוויזיה מגיעה למוצב סוג'וד בלבנון בחיפושיה אחר חייל שלא יצא לביתו במשך ארבעה חודשים. במהלך חיפושיה היא מגלה אמת איומה. המחזה זכה בפרס ברנשטיין למחזאות לשנת 1999.
סוג'וד הינה דרמה עכשווית מהסוג שאנו קוראים עליו יום-יום בעיתון, במדורי האקטואליה ובמודעות האבל. מה קורה לנפשו של חייל בן 19 העובר את "חווית" לבנון?
העבודה עם קבוצת השחקנים המוכשרת היתה תענוג אמיתי, ואני רוצה להודות להם: עדי איזנמן, דרור לוי, מיכל ורשאי, גבי כהן, צחי מנע, בועז אברהם ואלדד תמיר.
גיטרות ב-"החופים הלבנים של גואה": מנחם זיבצינר.
מהעיתונות:
...רוצו לצוותא לראות את סוג'וד! הצגה מצחיקה, מרגשת ומצמררת...
יהושע סובול, גלי צה"ל
...ראיתי את סוג'וד בצוותא והתרגשתי מאוד! … מחזה טוב, קיצבי, לופת, משחק מופלא...
מאיר עוזיאל, מעריב
...זו זכות וחובה לכל אזרח וחייל בישראל לראות את ההצגה סוג'וד...
כרמלה מנשה, קול ישראל
