עשרות לוחמי שייטת חלו בסרטן לאחר שצללו בקישון

תחקיר 7 ימים חושף: לפחות 20 מלוחמי הקומנדו חלו בסרטן * חלקם משוכנעים שהסיבה להתפרצות המחלה היא הצלילות בנחל הקישון, שבו התגלו ריכוזים קטלניים של חומרים מסרטנים * מומחים: יש קשר סיבתי * דובר-צה"ל: צלילות האימונים הופסקו, למרות שהקשר לא הוכח

לפחות 20 לוחמי שייטת חלו בסרטן לאחר שנים בהן נהגו לצלול בנחל הקישון לצורך אימונים צבאיים. חלק מהלוחמים נפטרו כתוצאה מהמחלה. כך עולה מתחקיר שבעה ימים שיתפרסם מחר במלואו.

התחקיר מגלה כי לוחמי הקומנדו נהגו במשך 25 שנה לצלול בשפך נמל הקישון, המוגדר כנחל המזוהם בישראל. הרשויות מתריעות כבר שנים שבמי הקישון נמצאים ריכוזים קטלניים של חומרים מסרטנים מסוג ארסן, ניקל, קדמיום, בנזן וכרום. מזה שעשרות שנים שכל דגת הנחל מתה, והרחצה בו אסורה.

מהתחקיר עולה שיש קשר סיבתי ישיר בין החומרים המסרטנים שהתגלו בקישון, לבין היקף ומהירות ההתפרצות של הסרטן אצל לוחמי הקומנדו. בתחקיר מצוטטת חוות-דעת רפואית, שכתב מנהל היחידה לרפואה תעסוקתית וסביבתית של בית-הספר לרפואה בירושלים, ד"ר אליהו ריכטר. לפי חוות הדעת, "גידולים סרטניים כאלה אצל אנשים בריאים, דווקא בגילאים צעירים ובזמני דגירה שמתקצרים והולכים, מעידים על קשר סיבתי בין החשיפה למי הקישון לבין הגידולים".

התחקיר חושף עוד שכבר בתחילת שנות ה-80 החליט פיקוד חיל-הים להרחיק מהקישון את אימוני קורס חובלים. למרות זאת המשיך החיל לשלוח לצלילות בנחל את לוחמי הקומנדו במשך 12 שנים נוספות. מפקד החיל לשעבר, אלוף (מיל") זאב אלמוג: "אני עצמי צללתי בקישון. כבר אז הוא היה מסריח ומלא רפש, אבל לא ידענו שזה מזיק. לו הייתי יודע את מידת הסיכון לחיילי היחידה, הייתי מורה להפסיק לצלול שם".

יובל תמיר (42), קצין לשעבר בשייטת ובילת"מ (היחידה למשימות תת-מימיות) לקה בשנה האחרונה במקביל בסרטן המעי הגס ובסרטן העור. תמיר צלל שנים בקישון, ומשוכנע שזו הסיבה למחלתו. "אין לי הסבר אחר", הוא אומר.

ב" (33), חייל בשייטת, חלה בסרטן הבלוטות כבר בגיל 25. "היו מקומות בקישון שם ידענו שאסור לנו אפילו לנשום", הוא אומר, "אבל לא רק שנשמנו, אלא גם בלענו מים. אחרי כשהשתחררתי חשבתי שייתכן קשר בין המחלה שלי לצלילות בקישון".

דובר-צה"ל מסר בתגובה, שצלילות האימונים בקישון הופסקו בשל "איכות המים הירודה", וכיום נערכות שם רק צלילות מבצעיות מצומצמות. "בכל מקרה, לחיל-הים אין נתון המצביע על כל קשר בין השירות בשייטת ובילת"מ לבין תחלואה בסרטן".

(25.05.00 , 13:19)

משרד הבריאות הורה להפסיק כל פעילות בנחל הקישון

משרד הבריאות ומשרד החינוך החליטו להפסיק כל פעילות באזור נחל קישון. ההחלטה באה בעקבות תחקיר שפרסם בסוף השבוע "ידיעות אחרונות", לפיו חיילי שייטת 13 נחשפו לחומרים מסרטנים בפעילות שביצעו בנחל.

אמש הודיע חיל-הים על הפסקת פעילות הצלילה מכל הסוגים בנחל. בימים אלה מתבצעת בדיקה מקפת של תחלואת הסרטן בקרב לוחמי שייטת 13 והיחידה למשימות תת-מימיות.

(30.05.00, 13:00)

לוחמי השייטת עתרו נגד הועדה לבדיקת זיהום הקישון

שלושה לוחמי השייטת במילואים ואלמנת לוחם נוסף טוענים, כי הרכב הוועדה פגום, שכן יושבים בה אנשים ששימשו בתפקידים צבאיים, העשויים להימצא כאחראים למחדל

איתי ליטמן

שלושה לוחמי השייטת במילואים ואלמנת לוחם נוסף עתרו היום לבג"ץ נגד צה"ל והרמטכ"ל, שאול מופז, בדרישה להפסיק את דיוני ועדת החקירה הבודקת את השלכות הזיהום של נחל הקישון על בריאות לוחמי השייטת שצללו בו.

שניים מהעותרים, שצללו במי הקישון במסגרת שירותם הצבאי, חלו בסרטן. לטענתם, הרכב ועדת החקירה פגום, ופעולתה עשויה להיות נגועה בשיקולים זרים ולא מקצועיים.

"לא ייתכן שבוועדה יישבו אנשים ששימשו בתפקידים צבאיים, החושפים אותם לאחריות ישירה למחדל, ואולי אף לאחריות פלילית", הסביר אחד העותרים, יובל תמיר, החולה בסרטן. "ייתכן שבעתיד חלק מחברי הוועדה יועמדו לדין באשמה של גרימת מוות ברשלנות".

אלמנתו של סגן אלוף רפי לבנה, אירית לבנה, ציינה: "אני לא מחפשת נקמה או כסף, אלא רק רוצה לגלות את האמת". לדבריה, בעלה כתב ביומנו כי הוא חושב שמחלתו נגרמה כתוצאה מהיחשפות למי הקישון.

העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו ביניים, שיורה לוועדה להפסיק את דיוניה עד לקבלת החלטה בעניין. טרם התקבלה תשובת המדינה.

(18.06.00 , 13:27)

"צללתי בקישון וכעת איני יכולה ללדת"

בלעדי ל-ynet: ענת רז (40), ששירתה כמדריכת צלילה בשייטת, מבקשת מראש הממשלה להקים ועדת חקירה חיצונית לפרשה שנחשפה במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות

סמדר שמואלי

ענת רז, ששירתה כחיילת בשייטת 13 ולקתה בסרטן, מבקשת מראש הממשלה במכתב נוגע ללב כי יפעל להקים ועדת חקירה חיצונית לפרשה, שנחשפה בכתבת התחקיר של ענת טל שיר וצדוק יחזקאלי במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות. נוסח המכתב הגיע בלעדית ל-ynet. "במקרה הזה", כותבת רז, "נפגעו לוחמי שייטת על ידי כוחותינו, ואין להפקירם בידי גנרלים ופוליטיקאים שמנסים להתנער מאחריות… אני פונה אליך בבקשה להקים בהקדם האפשרי ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה שתהיה חופשיה מלחצים, איומים וסחיטות של בעלי אינטרסים".

רז (40), שירתה כמדריכת צלילה בשייטת בין השנים 77' ל-79'. יחד עם שמונה בנות נוספות עברה קורס צה"לי בנחל הקישון, שארך שלושה חודשים. "כדי לאסוף שעות צלילה רבות בפרק זמן קצר צללנו פעמיים ביום ולפעמים נוספה צלילה שלישית בלילה", כותבת רז.

לצלילות החובה במים המזוהמים של נחל הקישון, נוספו צלילות לשיפור הכושר הגופני. לאחר הקורס הפכה רז למדריכה ורוב הצלילות המודרכות שהעבירה התקיימו בנחל הקישון. מייד לאחר שיחרורה מצה"ל לקתה רז בסרטן בלוטות הלימפה. במשך שנתיים נאבקה על חייה ועברה טיפולים כימותרפיים קשים. לפני עשר שנים היא לקתה במחלת השחפת ורופאיה בבית החולים "כרמל" בחיפה הצביעו על הקשר למחלת הסרטן, אבל השחפת ממנה החלימה היתה רק מחלה משנית.

"כתוצאה מהסרטן", מספרת רז במכתבה, "ומהטיפולים נפגעה אצלי מערכת הפוריות והנזק בלתי הפיך. כיום אני נמצאת בעיצומו של תהליך אימוץ מייגע, מתסכל ויקר שנמשך כבר שש שנים".

רז, כמו עשרות חיילי קומנדו אחרים שלקו בסרטן לאחר שירותם הצבאי כתוצאה מחומרים מסרטנים שהוזרמו כשפכים אל מי נחל הקישון - פועלת כעת להקמתה של ועדת בדיקה חיצונית עם סמכויות רחבות, שבראשה יעמוד שופט. צה"ל כבר הסכים להוציא את הבדיקה מידיו ולפעול למיצוי חקירה של גורמים עצמאיים. בימים אלה פועלים חברי כנסת כדי לשלול מהרמטכ"ל את הסמכות למנות את חברי הוועדה שתחקור את הפרשה.

ח"כ עוזי ברעם יעלה את הנושא בישיבה הקרובה של ועדת החוץ והביטחון. "אני חושב שראש הממשלה הוא זה שצריך למנות את ועדת הבדיקה", אומר ברעם. "לא ראוי שרמטכ"ל ימנה חברי ועדה שתחקור את צה"ל. כתב המינוי של הוועדה צריך להיות רחב, ולכלול סמכויות לחקור עדים ולבדוק האם היה כשל מערכתי. ההתנהגות של צה"ל מזכירה לי את הסרט 'ארין ברוקוביץ' עם ג'וליה רוברטס. תושבי עיירה שלמה מתו או נפגעו בזמן שהמערכת מכחישה את מה שקורה במשך הרבה מאוד זמן".

אמש נמסר, כי ועדת חקירה ברשות שופט בכיר בדימוס תבדוק את פרשת אימוני השייטת בנחל הקישון. אתמול נפגשו נציגי צה"ל עם יוצאי השייטת שעתרו נגד הצבא, והחליטו על הקמת הוועדה. בעקבות ההחלטה הפסיק צה"ל את פעולת הבדיקה הפנימית של הפרשה.

(21.06.00 , 19:48)

ועדת חקירה תחקור פעילות צה"ל בנחל הקישון

הוועדה הוקמה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות", שחשף עשרות לוחמי חיל הים שנפגעו מהמים המזוהמים בקישון

הרמטכ"ל, רב אלוף שאול מופז, חתם אתמול (יום ג') על כתב המינוי של ועדת החקירה בעניין פעילות צה"ל בנחל קישון המזוהם.

הוועדה הוקמה בעקבות התחקיר שפורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ובו נחשפו עשרות מקרים של יוצאי חיל הים שנפגעו מהמים המזוהמים בקישון, בעת שירותם הצבאי.

בראש הוועדה, שמינויה התקבל בהסכמה משותפת של נציגי הצוללים וצה"ל, יעמוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), השופט מאיר שמגר, וחברים בה פרופסור מאיר וילצ'יק וד"ר גדי רנרט.

בכתב המינוי הוסמכה הוועדה לחקור האם מימי הקישון מכילים חומרים מסכני בריאות, מה הם הסיכונים הרפואיים למי ששהה במים אלו, והאם יש קשר סיבתי בין מצב המים לבין מחלת הסרטן לסוגיה. הוועדה הוסמכה גם לחקור, לאור המסקנות שתסיק, מהי אחריותם של הגורמים הצבאיים.

הוועדה הוסמכה, בין היתר, להמליץ המלצות ביניים בדבר ביצוע בדיקות רפואיות או בדיקות מדעיות אחרות.

הועדה תחל את פעילותה בימים הקרובים.

(26.07.00 , 00:27)

"צה"ל ידע על הסכנה בקישון - עוד משנות ה-50"

כך העיד קצין רפואה ראשי בפני הוועדה שמונתה לחקירת פרשת הצלילות בנחל הקישון. גילויים חדשים צפים ועולים בוועדת החקירה הדנה בפרשה

פליקס פריש

קצין רפואה ראשי בצה"ל, תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ', העיד אתמול (יום ב') בוועדת החקירה לעניין הצלילות בנחל הקישון, ואמר כי כבר מסוף שנות ה-50 קיבל צה"ל דיווחים מגורמים אזרחיים על איכות המים המסוכנת בנחל.

בשנת 89' או בתחילת שנות ה 90' הופסקו, לדברי תא"ל מרטינוביץ', הצלילות של יחידות צה"ל בקישון, לאחר שחיילים מיחידות שונות, ובהן היחידה לעבודות תת ימיות (ילת"ם) וכן שייטת הקומנדו הימי, התלוננו על צריבות לאחר צלילה בקישון.

למרות הפסקת הצלילות, לא גובש בחיל הרפואה או בחיל הים נוהל כלשהו לגבי בדיקת איכות המים, במקורות מים בהם מתאמנים חיילי צה"ל. תא"ל מרטינוביץ' אף העיד כי לא קיים כל נוהל מחייב לגבי בדיקה של שטח לפני הכרזתו כשטח אימונים אלא על ידי קצין בטיחות, כפי שמתחייב מפקודות הבטיחות באימונים, בהוראות קצין רפואה ראשי.

תא"ל מרטינוביץ' סיפר לוועדה, בה מכהנים נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, ד"ר גני רנרט, מומחה לרפואת צלילה ופרופ' מאיר וילצ'ק, מומחה לחומרים מסוכנים, כי "כעת מייצרים בחיל הרפואה כלי עבודה לבדיקת סביבת הצלילה של צוללי חיל הים. אנחנו נייצר כלים כאלה ובכל פעם שבחיל הים יבואו לבדוק היתכנות צלילה, חובה יהיה לבצע בדיקות מסוימות".

גם מפקד חיל הים, אלוף ידידיה יערי, העיד לפני הועדה. "לדעתי זו שערוריה, שמאשימים אותנו בנסיון טיוח או הסתרה. הרי אין מי שרוצה יותר מאיתנו לדעת מה היה שם. גם אני בין הצוללים בקישון", אמר אלוף יערי לועדה.

בתשובה לשאלת הנשיא שמגר האם לא חשב אף אחד שאם המים מסריחים וירוקים, כדאי להפסיק לצלול שם עד שיוכח שאין בהם סכנה, ענה יערי כי "בשנות ה-70 גם עישנו כמו קטרים. לא היתה מודעות לנושאי סרטן והיתה עמימות בקשר לכל גורמי המחלה. היתה אימרה 'במקלחת חמה זה יורד' כי לא היה לנו משהו יותר מוצלח לומר. יחד עם זאת, תחושת הבטן היתה, בואו נפסיק עם זה. זה לא טוב לצלול שם, והצלילות אכן הופסקו".

האלוף יערי סיפר כי יחידות רבות התאמנו בנחל הקישון עצמו (בניגוד לצלילה בנמל הקישון) בשנות ה-60, ועד למחצית שנות ה-70, אז היה על גדת הנחל בסיס אגד הצליחה של צה"ל. בין השאר התאמנו במקום הצנחנים וגולני, יחידות סיור ויחידות נוספות.

באיזור הקישון אף נערך עד שנת 1980 קורס החובלים של חיל הים, אך הוא הועבר לעכו על ידי מפקד חיל הים דאז, אלוף זאב אלמוג, מאחר והחיילים התלוננו על סירחון ויתושים.

האלוף יערי העיד כי כיום מחפש חיל הים תקן כלשהו בחו"ל על מנת לבנות תקן ישראלי למדידת רמת זיהום המים, "אך עד אתמול, לא נמצא בעולם תקן כזה. לכשיימצא התקן, נוכל לומר איפה מותר לצלול ואיפה אסור, ואף להתאים ביגוד מיוחד לצלילה".

"צבא סורי?"

"ברגע שאתה בא ואומר שאתה חולה הצבא מתייחס אליך כאילו שאתה שייך לצבא הסורי. אתה נלחם פעמיים, פעם בגוף שלך ופעם בבית שלך. מה שחשבתי שהיה הבית שלי - חיל הים" כך אמר רב סרן יובל תמיר, קצין היחידה לעבודות תת ימיות (ילת"ם) שחשף את פרשת הסרטן בחיל הים.

תמיר סיפר כי חלה בשני סוגי סרטן חודשיים אחרי שהתשחרר מהצבא. הוא סיפר כי אינו יכול לעבוד בגלל מחלתו וכי גם אשתו נאלצה להפסיק את עבודתה על מנת להיות אתו.

רב סרן תמיר אמר כל שביקש ממשרד הבטחון הוא "קחו עלינו אחריות. זה לא מדובר רק בי, מדובר ב-40 חבר'ה ש-15 מתוכם כבר אינם בחיים. שהמשפחות שלהם שלמו על הטיפולים ועכשיו הם לבד. בכל הזמן הזה לא קם אף מפקד אחד שמתעלם מכיסוי הישבן ואומר 'אני לוקח אחריות'".

רב סרן תמיר העיד כי במהלך שירותו הצבאי צלל כמעט מאה שעות בנמל הקישון ועוד מאות שעות באזור חוף שמן וקרוב לאלף שעות במימי נמל חיפה. הוא תיאר את שגרת עבודתו בילת"ם וסיפר כי המערכות המיוחדות באמצעותן צוללים אנשי היחידה מאלצות אותם לשתות את המים שבהם הם צוללים בכל צלילה כמעט.

"כשאני מגיע ומבקש מהצבא לקחת אחריות אני מקבל יחס כאילו אף אחד לא אחראי. חלק מן הגורמים ידעו שצוללים במים אבל לא ידעו שהמים מסוכנים. גורמים אחרים ידעו שהמים מסוכנים אבל לא ידעו שצוללים בהם, כמו מגדל בבל ואנו יודעים מה קרה בסופו של מגדל בבל ומקווים שדבר דומה לא יקרה בצבא שלנו. כמו שהאונקולוג שלי אמר לי 'אין מקצוע כזה, לצלול בתוך הביוב'. וזה אולי הסיבה שאף אחד לא יכול לקחת אחריות על מה שקרה לנו".

(21.08.00 , 12:45)

מפקד הקומנדו: אנו עורכים בדיקות מים באתרי הצלילה

פליקס פריש

מפקד הקומדנו הימי, אל"מ א', אמר בועדת החקירה לבחינת הצלילות בקישון כי כיום ניבדקים כל אזורי הצלילה בהם מתאמן הקומנדו. אזורים בהם צוללים החיילים באופן חד פעמי, נבדקים לפני הצלילה.

אל"מ א' מספר כי למיטב זיכרונו עוד בשנת 1989 הופסקו הצלילות בנחל הקישון בגלל ריבוי כלי שייט ובשל הזיהום במים.

(21.08.00 , 17:40)

המחדל בקישון: ועדת הבדיקה ערכה סיור התרשמות

חברי הועדה בודקים את הזיהום בנחל הקישון, שכתוצאה ממנו חלו 52 מלוחמי השייטת. אתמול הם יצאו לסיור בשטח

הדס נודל

חברי הוועדה לבדיקת נחל הקישון ביקרו אתמול (יום ה') בנחל במטרה לבדוק את איכות המים ואת הצינורות שמהם זורמים שפכי התעשיה.

הוועדה, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, הוקמה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות", שחשף כי 52 מלוחמי השייטת חלו בסרטן לאחר שצללו בנחל קישון. חברי הוועדה, שרצו לבחון מקרוב את המצב בקישון, יכללו בדו"ח הסופי את מסקנותיהם מהסיור.

בסיור השתתפו שלושת חברי הוועדה, השופט בדימוס, מאיר שמגר, השופט אליהו מצא והרופא ד"ר גדי ריינהר. בסיור השתתפו גם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, לוחם השייטת לשעבר יובל תמיר ורעייתו, ואנשי צבא רבים.

הסיור החל בהפלגה בספינה "כרמלית", שם שמעו הסברים על הפעילות הימית במקום. לאחר מכן נסעו ברכבי שטח למרכז הספורט הימי לתלמידים, שהפסיק את פעילותו בעקבות הקמת הוועדה.

הסיור המשיך לאורך גדת הקישון עד למקום שבו נשפכים שפכי המפעל "גדות". חברי הוועדה שמעו על הר סיד, גבעת פסולת ממנה מפיקים דשנים לתעשיה. מגבעה זו נפלט נוזל מזוהם, שעובר טיהור על מנת למנוע נזק.

לאחר מכן, המשיכה המשלחת לגבעת הדגל של גרינפיס, צינור השפכים של מפעל חיפה כימיקלים. מנכ"ל מכון הטיהור, עמי בן חיים, הציג בפני הנוכחים מצגת על פיתוח מכון הטיהור, ששוקם בשלוש השנים האחרונות בעלות של 154 מליון ש"ח במטרה לשפר את איכות המים.

(06.10.00 , 00:57)

החיילים שצללו בקישון יעברו בדיקות רפואיות

פליקס פריש

ועדת החקירה לבדיקת הפעילות הצבאית בנחל הקישון החליטה לערוך בדיקות רפואיות לכל החיילים אשר שירתו בשייטת 13 וביחידות אחרות שחייליהן צללו והתאמנו בנחל הקישון.

הבדיקות יכללו בדיקות פיזיולוגיות, בדיקות דם, בדיקות שתן וייתבצעו בכמה בתי חולים שונים.

ועדת החקירה קבעה כי רק כך ניתן יהיה לברר האם קיים קשר סיבתי בין הצלילה בנחל ובין מחלת הסרטן שהתגלתה אצל חלק מן הלוחמים.

ההחלטה בדבר הבדיקות התקבלה בחודש שעבר, אולם צה"ל פירסם אותה רק הערב.

(07.11.00 , 23:00)

עמי איילון: "עכירות מי הקישון לא הטרידה אותנו"

איילון, מפקד חיל הים לשעבר, העיד בפני ועדת החקירה לבדיקת צלילות לוחמי השייטת במי הקישון המזוהמים. איילון הסביר כי מפקדי חיל הים חשבו שהמים העכורים בקישון הם סימולציה טובה לנמלי מצרים העכורים

תומר זרחין

עמי איילון, מפקד חיל הים לשעבר, העיד היום (יום א') בפני ועדת החקירה לבדיקת צלילות לוחמי השייטת במי הקישון המזוהמים. איילון אמר כי עכירות מי הקישון לא הטרידה את קציני חיל הים - היא נראתה להם סימולציה טובה לנמלי מצרים העכורים באלכסנדריה, בפורט סעיד ובמוצא תעלת סואץ.

איילון, שהיה גם מפקד השייטת בין השנים 78'- 81' אמר בעדותו: "חשבנו שככל שהמים עכורים יותר, כך הסימולציה לחופים אלו טובה יותר". איילון הוסיף, כי הריח החריף מהנחל לא הדליק נורה אדומה באשר למסוכנותו. "צללנו בקישון ומי שצלל לא אמור להריח שום דבר, כי יש עליו מסכת חמצן, ולחמצן אין ריח".

איילון הסביר עוד, כי הצלילה בחופי נמל חיפה נתפסה כמסוכנת הרבה יותר מפני שבנמל חיפה היו פגיעות רבות בחיילים כתוצאה מהתנגשות עם אוניות וגוררי אוניות. לדבריו, פגיעה מצלילה במי הקישון לא נראתה מסוכנת בטווח המיידי.

איילון העיד, שהן כמפקד השייטת, הן כסגן מפקד חיל הים והן כמפקד חיל הים, הוא מעולם לא קיבל הנחיה להפסיק את הצלילות בקישון. לדבריו, הנחיות בסדר גודל כזה, כמו האיסור לצלול בקישון מטעמי בריאות, הן הנחיות שצריכות להגיע למפקד חיל הים ולא להיעצר בדרגות הפיקוד של השייטת.

על העובדה שמשנת 89', חרף דרישה של אנשי חיל הרפואה לאסור את הצלילה בקישון, צלילות כאלה המשיכו להתקיים, אמר איילון: "ראוי היה שמפקד חיל הים ידע על כך... זאת תקלה".

(26.11.00 , 14:35)

חיל הים יפסיק הצלילות בחיפה אך לא באשדוד

מפקד חיל הים, ידידיה יערי, הודיע כי הוחלט להפסיק את הצלילות בנמל חיפה באופן זמני, "למעט צלילות חיוניות", ולהמשיכן כרגיל בנמל אשדוד "שם איכות המים במצב סביר". אמש פירסם ערוץ 2 כי בדיקות העלו חשש שהבוצה בקרקעית בנמלי חיפה ואשדוד עשויה להיות מסוכנת

פליקס פריש

מפקד חיל הים, אלוף ידידיה יערי, הודיע בצהרים (ג') כי "הוחלט להפסיק את הצלילות בנמל חיפה באופן זמני, למעט צלילות חיוניות". עם זאת, לדבריו, "האימונים בנמל אשדוד יימשכו כרגיל מכיוון שאיכות המים שם היא במצב סביר".

יערי אמר כי ההחלטה התקבלה במהלך הלילה, במקביל לפרסום אמש בערוץ 2 כי בדיקות שבוצעו העלו חשש כי הבוצה בקרקעית שני הנמלים עשויה להיות מסוכנת.

לדברי האלוף יערי, הממצאים הונחו על שולחנו רק בסוף השבוע שעבר ומדובר בתהליך של דיונים שהסתיימו הבוקר.

"בשל הממצאים על מתכות כבדות בקרקעית נמל חיפה, כל צלילה במקום תדרוש את אישורי האישי", אמר מפקד חיל הים.

ערוץ 2 חשף אמש סקר נרחב שערך המכון לחקר הימים והאגמים בכל אתרי הצלילה בארץ בהזמנת חיל הים. לפי הסקר, הבוצה השקועה בקרקעית של נמל אשדוד ונמל חיפה מסוכנת לצלילה ומכילה כמויות של מתכות כבדות של עד פי אלף מן התקן המותר. למרות זאת, ממשיך צה"ל להפעיל בנמל אשדוד ונמל חיפה צוללנים של שייטת הקומנדו הימי ושל היחידה לעבודות תת מימיות.

גורם בכיר בחיל הים הסביר אתמול כי מבוצעות צלילות הכרחיות בלבד, כמו אימונים חיוניים ועבודות תת מימיות אולם אימונים פחות תכופים נדחו בינתיים במקומות אלה בשל ממצאי הסקר.

הגורם הבכיר בחיל הים אמר כי למרות הכמויות הגדולות יחסית של מתכות לא ניתן לדעת האם הכמויות מסוכנות, ובאיזו מידה, שכן אין עדיין תקן בנושא איכות סביבת הצלילה וחיל הים הישראלי הוא הראשון שנדרש לתקן כזה לאחר גילוי מקרי מחלת הסרטן בקרב לוחמים ביחידות הצוללות של חיל הים.

עם זאת אמר הגורם כי "אנו יוצאים מנקודת הנחה שהבוצה הרעילה עלולה להשפיע גם על הצוללים מאחר ויש צלילות קרובות לקרקעית, יש צלילות בהן נוגעים הצוללנים בקרקעית ויש צלילות אחרות בהן בגלל תנועת הסנפירים מתרומם בוץ מהקרקעית. אין לנו בינתיים בסיס ידע מספיק כדי לקבוע באיזו קרבה מהקרקעית ניתן לצלול ולאילו פרקי זמן, אבל בתוך כחודש נגבש תקנים בנושא שיחייבו אותנו מעתה ואילך.

הגורם הבכיר אמר כי גם בתקופה זו מבוצעות בדיקות קפדניות לצוללני חיל הים על מנת לוודא שאינם נחשפים לחומרים רעילים ומסוכנים.

במקביל, קצין רפואה ראשי בצה"ל, תת אלוף גיורא מרטינוביץ', הכחיש מכל וכל כי קיימת סכנה בריאותית בצלילה במימי נמלי חיפה ואשדוד ואמר כי המים בנמלים עומדים בתקן המחמיר ביותר והוא התקן של מי השתיה בכל הקשור לחומרים רעילים במים. תא"ל מרטינוביץ' ציין כי ערוץ 2 התבסס על נתונים שהם אמנם נכונים אך חלקיים ומתייחסים אך ורק לבוצה שבקרקעית הנמלים.

חיל הים הורה על הבדיקה לאחר שוועדת חקירה שהקים הצבא דרשה זאת. ועדת החקירה קמה בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על גילוי מקרי סרטן רבים ביחידות חיל הים שאנשיהם נדרשו לצלול במימי נמל הקישון במהלך שנות השבעים והשמונים, עד שהופסקו הצלילות במקום בשנת 91'.

על פי תחקיר ערוץ 2 כבר לפני שבוע התקבלו תוצאות הסקר שביצע המכון לחקר הימים והאגמים. למרות זאת, על פי ערוץ 2, ממשיכים צוללני חיל הים להתאמן ולצלול בשני הנמלים, זאת מאחר וחיל הרפואה מבקש לערוך בדיקות נוספות שיקבעו האם אכן קיימת סכנה בצלילה בשני הנמלים.

(12.06.01 , 13:51)

דייגי הקישון שלקו בסרטן תובעים פיצויים

תביעת פיצויים על סך 65 מיליון שקלים הוגשה נגד המדינה ונגד מפעלים שהזרימו מי שפכים לקישון. לטענת התובעים, 31 דייגים שלקו בסרטן, החברות הנתבעות אחראיות למחלה שלקו בה

שרון רופא

תביעת פיצויים על סך 65 מיליון שקלים הוגשה הבוקר (יום ה') נגד שמונה מפעלים שהזרימו שפכים לקישון ונגד מדינת ישראל. את כתב התביעה הגישו לבית המשפט המחוזי בחיפה עורכי הדין אליעזר ואליהו פיכמן.

בכתב התביעה בן ה-950 עמודים נטען, כי לחברות שנתבעו יש אחריות ישירה למחלת הסרטן שלקו בה 31 דייגים, אותם מייצגים עורכי הדין בכתב התביעה.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בבית אגודת העיתונאים בחיפה, הציגו עורכי הדין חוות דעת רפואיות, כתובות על ידי רופאים מומחים, שטענו כי חולי הסרטן שנבדקו על ידם אכן לקו במחלה כתוצאה מהבוצה הקיימת בקישון.

במסיבת העיתונאים היתה גם נציגות של ארגון ה"גרינפיס" והאגודה למלחמה בסרטן. "יש בקישון רק דייגים, אף דג פראייר לא יבוא לכאן", אמר יו"ר ועד הדייגים שנכח גם הוא במקום.

"אני עורך דין שנים רבות ובמהלך כל שנות נסיוני לא נתקלתי בסיפור מעין זה. מדובר בסיפור דרמטי ממדרגה ראשונה", אמר עורך הדין אליעזר פיכמן.

כעת ממתינים עורכי הדין להגשת כתבי ההגנה ולתחילתו של המשפט.

(14.06.01 , 17:48)

שפכים בקישון: תביעות בהיקף 68 מ' ש' נגד גדות

תביעות רבות הוגשו בחודשים האחרונים כנגד חברות תעשייה המזרימות שפכים אל נחל הקישון

קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, הודיעה הבוקר (ב') כי הוגשו תביעות בהיקף כולל של 68 מיליון שקל נגד חברת "גדות תעשיות ביוכימיה", חברה בת (71%) של דלק השקעות, שבבעלות (100%) קבוצת דלק.

בהודעה נאמר כי "הוגשו מספר תביעות לתשלום פיצויים שנגרמו לתובעים, לטענתם, עקב הזרמת שפכי תעשייה ע"י גדות לנחל הקישון". עוד נמסר, כי יועציה המשפטיים של גדות אינם מסוגלים להעריך בשלב זה את סיכויי התביעה.

תביעות רבות הוגשו בחודשים האחרונים כנגד חברות תעשייה המזרימות שפכים אל הנחל, מאז נחשפה חומרת הזיהום לפני כשנה. רק בחודש שעבר הגישו 31 דייגים שחלו בסרטן תביעה שהיקפה הוערך בכ-60 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בחיפה. התביעה הוגשה נגד גדות, חיפה כימיקלים, כרמל אולפינים, גדיב, דשנים וחומרים כימיים, בתי הזיקוק, איגוד ערים לדיור חיפה, איגוד ערים באיזור חיפה לאיכות הסביבה, נציבות המים והמשרד לאיכות הסביבה.

התובעים טוענים כי התפרנסו מעבודה כדייגים וכי נאלצו לבוא במגע עם הבוצה הרעילה שהצטברה בכניסה למעגן הקישון ובקרקעיתו. הדייגים טוענים, שהגופים הנתבעים הפכו את נחל הקישון מנחל חי לנחל מת, שהוא המזוהם בנחלי ישראל, וכי הזרימו שפכים רעילים, בהם חומרים מסרטנים.

היקף המכירות של גדות תעשיות ביוכימיה עומד על כ-50-60 מיליון דולר בשנה. המוצר העיקרי שמייצרת החברה הינו חומצת לימון, המיוצרת בתהליך שמחקה תהליך המתרחש בגוף האדם, ועיקרו - תסיסה בהשפעתו של מיקרו-אורגניזם מיוחד.

(02.07.01 , 10:05)

דו"ח חקירת הצלילות בקישון: צה"ל וחיל הים אחראים "לדורותיהם"

הערב פורסם חלקו הראשון של דו"ח ועדת החקירה לבדיקת פעילות צה"ל בנחל הקישון, שפורסם כשנה לאחר תחקיר "ידיעות אחרונות". הדו"ח קובע כי עדיין לא הוכח קשר ישיר בין הצלילה בנחל המזוהם לבין מחלת הסרטן בה חלו רבים מהצוללנים. עוד עולה מהדו"ח כי לא תוטל אחריות אישית על מי ממפקדיו הבכירים של החיל שהורו על הצלילות בנחל לאורך השנים. האחריות, קובעת הוועדה, מוטלת על כל המפקדים בחיל לאורך השנים. תגובת נציג הלוחמים: "הדו"ח הקשה מצדיק את טענותינו"

פליקס פריש

ועדת החקירה לבדיקת הצלילות בקישון קובעת, כי עדיין לא נמצא קשר סיבתי בין מחלת הסרטן בה לקו חלק מהלוחמים, לבין הצלילות בנחל המזוהם. כמו כן, הדו"ח מטיל אחריות אישית על מפקדי חיל הים לדורותיהם, אולם איש מהם לא יישא במחיר. עו"ד איל זיסנברג, נציג חלק מהלוחמים, הגיב בשמם ואמר כי מרשיו דורשים להכיר בהם כנכי צה"ל.

הוועדה לבדיקת הצלילות הוקמה בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות". בתחקיר נחשף כי עשרות לוחמים בחיל הים, שערכו צלילות אימונים בקישון, חלו בסרטן.

הוועדה פרסמה הערב (יום ד') את חלקו הראשון של הדו"ח (ראו למטה מימין קישור לדו"ח). הוועדה לא הצליחה להגיע עדיין למסקנה סופית לגבי הקשר בין הצלילה בנחל לבין מחלת הסרטן. הוועדה החליטה לדחות את המלצותיה בעניין עד לסיום ביצוע בדיקות רפואיות בכל החיילים שצללו בקישון.

משרד הביטחון הודיע כבר לפני מספר חודשים כי עד לקבלת מסקנות סופיות, יזכו הצוללים שחלו ומשפחותיהם לטיפול "לפנים משורת הדין" בכל הנוגע לפיצויים ובמימון הטיפול הרפואי.

האחריות היא של כולם, אך איש לא ישלם את המחיר

בוועדה היו חברים נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, פרופ' מאיר וילצ'יק וד"ר גדי רנרט. היא קבעה גם, כי האחריות על צלילת חיילי צה"ל בנחל מוטלת על צה"ל ועל מפקדי חיל הים לדורותיהם. עם זאת, לא הוטלה אחריות אישית על מי מהמפקדים. זאת, בשל הכמות הרבה של האנשים שהיו מעורבים ואחראים על הפעילות בקישון לאורך השנים.

הוועדה העבירה ביקורת קשה על כל הנוגעים בדבר במהלך השנים, תוך פירוט השתלשלות העניינים בחיל הים, חיל הרפואה והגורמים האזרחיים השונים, החל מראשית שנות ה-50 ועד לאיסור הצלילות בקישון בתחילת שנות ה-90: "אנו עומדים בתוך תופעה כללית של מחסום מחשבתי בהבנת המצב לכל אורך הקו והיעדר הערכה של הסיכונים שנתהוו ושחייבו התערבות פעילה. בנסיבות כאלה אין טעם ואין אפשרות לפיצולה של האחריות בקטע תקופתי זה או אחר לשם ניסיון לתרגמה למימדים אישיים פרטניים. הרי מדובר בעשרות אנשים מתחלפים שהיו נוגעים בדבר במהלך עשרות שנים", נכתב.

קודם בודקים, אחר כך מתאמנים

הוועדה ממליצה להפסיק לחלוטין את הצלילות במי הקישון ובנמל חיפה. "מעתה אין מתאמנים בשטח מים כלשהו עד שלא נבדק תחילה מבחינה בריאותית", נקבע.

הוועדה ממליצה גם לבדוק את הנהלים לפיהם עובדת רשות נחל הקישון, לשם ניטור ופיקוח קבועים על איכות המים באזור. המלצה נוספת היא להפסיק את הזרמת השפכים לסוגיהם לתוך הנחל, וכן קביעת מנגנון של החלפת מידע בין צה"ל לרשיות האזרחיות.

"קשה להבין איך לא נוצרה במשך שנים העירנות לגבי מה שמתהווה בקישון ולא היתה מודעות לכך באיזו מידה נוצר איום לבריאות וכל כניסה למימיו", נכתב בדו"ח, תוך פירוט דו"חות של ועדות אחדות אשר בדקו במשך השנים את הזיהום בקישון ובאזורים סמוכים. חלק מהוועדות אף שיתפו במסקנותיהן את חיל הים, אך זה לא פעל להפסקת הצלילות בקישון, עד לסוף שנות ה-80, לאחר שקציני רפואה בחיל התריעו על הסכנות שבמים.

צלילות החירום נמשכו

הוועדה קובעת עוד כי צלילות החירום של השייטת נמשכו גם בראשית שנות ה-90, "כאשר כל שנדרש הוא אישור של מפקד היחידה, ותו לא. תלילות היחידה לעבודות תת מימיות נמשכו במקרים מסוימים עד סוף שנות ה-90".

חברי הוועדה הביעו תמיהה על כך שההחלטה על הפסקת הצלילות לא הובאה לידיעת מפקדת חיל הים. "אם לא היה דיווח, הרי נתגלה בכך בחיל ליקוי מהותי במערכת התקשורת בין הדרג הפיקודי ליחידות החיל. ההסתמכות בסוגיה כה עדינה הנוגעת לבריאות הצוללים, אך ורק על קיום בירור בדרג יחידתי, מצביעה על ליקוי בעבודת מטה ועל העדר תקשורת ראויה".

יחד עם זאת קבעה הוועדה כי "אין פירוש הדבר שבמהלך השנים לא חייבים היו הדרגים הפיקודיים לשאול את עצמם מיוזמתם אם הצלילה בנמל הקישון מתיישבת עם הזיהום הגלוי לעין במקום הפעולה, שלא היה נסתר גם מעיניהם. פני הקישון, צורתו וריחו היו במשך השנים כאלה - שניטור יזום על ידי החיל, בדיקה מגבילה של הפעולות המדעיות של גורמים מחוץ לחיל וקיום דיון בין הדרג הפיקודי הבכיר ליחידות הצוללות, צריכים היו להתקיים בכל מקרה. אין שותים מים עומדים שלא נבדקו ואם אין המדובר בתנאי קרב בו מתחייבת צליחה של מחסום מים, חובה לבדוק את מצב המים לפני הטבילה בתוכם".

הנתונים המלאים

בדו"ח הוועדה זוהו 4,248 חיילים מיחידות שונות בחיל הים שיחידותיהם התאמנו בקישון. 159 מתוכם נפטרו מסיבות שונות. 1,686 לא אותרו. אותרו 2,403 חיילים, מתוכם נבדקו 1,150. ידוע כי מכלל המאותרים היו 1,415 במגע עם מי הקישון, ו-903 לא היו.

מבין החיילים שנבדקו התגלו 88 מקרים של גידולים סרטניים. בנוסף יש 8 מקרי סרטן של אנשים שטוענים כי השתייכו ליחידות, אך אינם מופיעים ברישומי צה"ל. מבין האנשים החולים 33 פעלו בוודאות בקישון, לגבי 14 לא ברור אם פעלו בקישון, ולגבי 5אחרים אין מידע.

תגובת לוחמי חיל הים החולים: דו"ח נוקב

בתגובה לדו"ח אומר נציגם של לוחמי חיל הים החולים, עו"ד איל זיסנברג, כי לוחמי חיל הים שחלו בסרטן דורשים להכיר בהם לאלתר כנכי צה"ל, וכן שחיל הים יטפל ויבדוק גם את הלוחמים הבריאים.

"בחנו את הדו"ח, וכל מה שהצוללים טענו הוכח כנכון. הדו"ח ביחס לצבא הוא נוקב וקשה מאוד. השימוש במונח 'עצימת עיניים' על ידי ועדה שבראשה נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אומר דרשני. זהו מינוח חמור מאוד של הוועדה, והוא מצביע על יותר מרשלנות. אנו מחכים שהצבא יכיר בנפגעים כנכי צה"ל. לגבי הטלת האחריות האישית, האחריות מוטלת על כולם. היו בידי על המפקדים לדורותיהם אינדיקציות לרעילות המים, וכולם נכשלו".

(25.07.01 , 19:03)

"אני רוצה שכשהבן שלי יתגייס - יהיה טוב יותר"

בעקבות דו"ח ועדת החקירה החמור על הצלילות בקישון (בקישור מימין לידיעה), שפורסם שנה לאחר חשיפת הפרשה ב"ידיעות אחרונות", מביא ynet מונולוג מפיה של אירית ליבנה, אלמנתו של סא"ל רפי ליבנה, שנפטר מסרטן בעקבות הצלילות בנחל. מונולוג עם רצון לא לעריפת ראשים - אלא לעתיד אחר

היום הזה הוא יום מאוד קשה עבורי. כל השנה היתה טעונה, כל שבע השנים האחרונות היו קשות. שמגר שם את כל הנתונים על השולחן בדו"ח קשה ונוקב, וזה קשה לראות את זה כתוב.

איבדתי אמון במערכת. במשך חמישים שנה אנשים ידעו, שמעו ולא אמרו שום דבר, התעלמו מהנושא, וזו פגיעה באמון. מדובר ביחידת עילית, בחיל הים, בחיל הרפואה. גם היום, מפקד השייטת לשעבר מתראיין וחושב שזה בסדר גמור לצלול שם. 23 אנשים נפטרו עד היום בעקבות סרטן שנגרם מהצלילות בנחל, אבל בגלל שביחידה הזו הכל היה סודי, אנשים לא רצו לדבר ולא חשפו את הדברים.

גם לי היה מאוד קשה לגלות את הסיבה מאחורי המחלה של רפי. אף אחד לא חשב על קשר לסיפור. בזמנו, רפי כתב ביומן שלו שהסיבה לגידול היא הצלילות בקישון. הוא חשד בזה. הוא היחיד שבכלל דיבר על הנושא.

לי מאוד קשה לעמוד מול מערכת שרפי כל כך אהב והיה מחובר אליה. היום אין לי סנטימנטים למערכת, ואם רפי היה רואה את זה הוא היה מת פעם נוספת.

רפי אמר לי פעם שאם היה לו זמן, הוא באמת היה מתחיל לחקור את הקשר בין הצלילות למחלה. אבל אז לא ידענו את כל הפרטים שידועים היום. היום כולם חושבים שהקשר ברור, איך יכול להיות שלא חשבו על זה קודם?

אני לא רוצה שמישהו ישלם את המחיר. זה לא יחזיר לי את רפי. אני עדיין מאמינה שצריך לתת למדינה, זאת המדינה שלי וזה חשוב לי, פה אני גרה. אני רוצה שבעוד שנתיים, כשהבן שלי ילך לצבא, צריך להיות טוב יותר. עריפת ראשים לא תעזור פה.

אם כל זה קרה ביחידת עלית, יחידה מובחרת, בחיל מכובד, אז מה קורה בשאר המקומות? איך אני יכולה להאמין שמשהו מתנהל בסדר?

(26.07.01 , 09:42)

בעקבות דו"ח הקישון - הופסקו כל הצלילות בחיל הים

מפקד חיל הים, האלוף ידידיה יערי, הודיע כי הוא אוסר על כל פעילות של צלילה בכל חופי הארץ. זאת, עד שייקבע תקן שיורה באיזו רמת זיהום מותר לצלול מבלי לסכן חיים

פליקס פריש

מפקד חיל הים, האלוף ידידיה יערי, באישורו של הרמטכ"ל ובהתייעצות עם הפרקליט הצבאי הראשי, הורה אמש (ה') על הפסקת הפעילות הימית הכרוכה בכניסה פיזית למים, כולל: צלילה, שחייה והפלגה בכלי שיט קטנים. זאת, בעקבות המלצות ועדת שמגר, שבדקה את סוגיית הצלילות בקישון ופרסה אתמול דו"ח ביניים (הידיעה על הדו"ח - בקישורים מימין).

ועדת שמגר דורשת כי הבדיקות שיתקיימו מעתה לפני צלילה, יסתמכו על תקן לזיהום מי ים שייקבע על ידי רשות מוסמכת. לדברי הצבא, תקן כזה לא קיים עדיין בשום מקום בעולם.

מדובר צה"ל נמסר כי "כידוע, הפסיק חיל הים את הצלילות בקישון עוד בעשור הקודם ובנמל חיפה בחודשים האחרונים. עכשיו מרחיב הצבא את האיסור על כלל חופי ישראל, עד אשר תמומש מסקנת ועדת שמגר שכתבה כי 'נדרשת בדיקה מדעית יזומה של שפכי ים נחלים ונמלים בישראל, לפי מבחני בריאות איכות הסביבה, לפני שחיל הים או גורם צבאי אחר יקיימו בתוכם אימונים".

עוד נמסר כי חיל הים פועל באופן מיידי לממש את מסקנות ועדת שמגר, וממשיך לשתף פעולה עם הוועדה, ולפעול על ידי הנחיותיה.

מפקד חיל הים דחה את ההאשמות שהועלו בתקשורת על נסיונות, לכאורה, לשבש את עבודת הוועדה בדרך של ניהול סטטיסטי של אוכלוסיית הצוללים. "רק ועדת שמגר מוסמכת לקבוע על פי שיקוליה היא, את היקף הנבדקים ואת הרכב הבדיקות, חיל הים מבצע במדוייק את הנחיותיה", מסר.

כן דחה מפקד חיל הים בכל תוקף את הטענות שלפיהן הבדיקות הרפואיות שבוצעו באוכלוסיית הצוללנים בשירות סדיר, מהוות "ניסויים", בבני אדם. בדיקות אלו, אמר, התחייבו על רקע ממצאי סקרי הזיהום שבוצעו בנמלים על ידי המכון לחקר הימים והאגמים ו"הן חובה בסיסית של פיקוח רפואי ובמיוחד על רקע מסקנות ועדת שמגר". תוצאות הבדיקה יוצגו על ידי חיל הרפואה לצוות מומחים חיצוני כבר בשבוע הבא, והשלכותיהם ייושמו בהתאם.

"חיל הים היה ונשאר מחויב ללוחמיו, ומערכת הביטחון תמשיך לסייע ולתמוך בלוחמים ובמשפחותיהם, בהתאם להסדר שנקבע בין אגף השיקום לוועדת שמגר בסיועו ותמיכתו של החיל", נקבע.

יובל תמיר, ממובילי המאבק בנושא, בירך על ההחלטה אך תהה: "אם חיל הים הגיע למסקנה שצריך לעצור את האימונים בכל החופים בעקבות ועדת שמגר, מה דינם של האזרחים ששוחים שם כל יום?", אמר, "יכול להיות שמדינת ישראל מפקירה את אזרחיה? הילדים בחופש הגדול שהולכים לים, ליד נחל הירקון, נחל הקישון ונחל אלכסנדר. החופים לא יותר נקיים, וילדים שוחים שם כל יום".

(27.07.01 , 00:13)

תופעה: דייגים דגים באזור המזוהם ביותר בנחל קישון

הדגים המזוהמים נמכרים לסוחרי הדגים שמשווקים אותם לדוכנים בשווקים. משרד החקלאות: מי שאוכל את הדגים האלה מכניס לגופו חומרים שהוכחו כמסרטנים. הדייגים: צריכים להתפרנס

איתי רפופורט

תופעה חדשה ומדאיגה במיוחד בנחל הנחשב למזוהם ביותר במזרח-התיכון. באחרונה נצפו דייגים נכנסים לחלק המזוהם ביותר של הקישון ודגים שם כמויות גדולות של דגים, בעיקר מסוג בורי.

אתמול (ג') תפסו פקחי אגף הדייג של משרד החקלאות ושוטרי השיטור הימי במרחב חוף של המשטרה שלושה דייגים מעכו שהעלו ברשתם עשרות קילוגרמים של דגי בורי מזוהמים שהיו אמורים למצוא דרכם לסוחרי דגים, ומשם, ללא כל בעיה ומגבלה, הישר לדוכני הדגים בשווקים.

בעת האחרונה הולכת וגוברת התופעה, במיוחד מאז שחל שיפור מסויים באיכות מי הקישון, לאחר שמפעלים מזהמים החלו להקפיד יותר על זרימת השפכים הרעילים לנחל. בעקבות השיפור במי הנחל נראו בחודשים האחרונים דגים בקישון לאחר שבמשך שנים לא היו מסוגלים להתקיים יצורים חיים במיים העכורים.

בתפריט: דגים ספוגים בניקל וכרום

מבדיקת המשטרה עולה כי הדייגים הפיראטים מגיעים בעיקר בלילות ומפילים רשת באיזור המזוהם ביותר של הקישון. ישראל סטולבוד, מפקח באגף הדייג של משרד החקלאות מספר כי "הבורים, שהם דגים חזקים במיוחד, נספגים בחומרים כמו- ניקל וכרום, וכל מיני מתכות כבדות אחרות ובחומצות ובכל דבר רעיל שאפשר להעלות על הדעת שפוגע בבריאות". לדברי סטולבורד, "מי שאוכל את הדגים האלה, מכניס לגופו חומרים שהוכחו כמסרטנים. אנחנו מנסים למנוע את התופעה. צריך להבין שהדגים האלה מגיעים לסוחר והוא משווק את זה הלאה וזה פשוט לא מעניין אף אחד- מאיפה הדגים".

אתמול, לאחר שנתפסו יותר מ- 30 ק"ג של דגים רעילים, הגיע לנחל הקישון הווטרינר של עיריית חיפה שקבע בתוקף שהדגים האלה אינם ראויים, בשום פנים ואופן, למאכל אדם. הווטרינר הורה להשמידם באופן מיידי. נגד שלושת הדייגים שנתפסו, תושבי עכו, נפתחו תיקים פליליים.

הדייגים: דגים בשביל הפרנסה

הדייגים שנתפסים אומרים להגנתם- שאין מספיק דגים בים ובשביל הפרנסה הם חייבים לדוג בקישון. מנהל אגף הפיקוח במשרד החקלאות, אמנון סופר, שב ומזהיר: "זה באמת מדאיג מאוד. צריך להבין שאכילה של דגים כאלה מזוהמים מסוכנת. ולמרות שמצב המים בקישון השתפר יחסית לאחרונה, מדובר עדיין במים מזוהמים עד מאוד".

(11.09.02, 05:45)